פרק רביעי

אל עזיבת ביתנו הבנימיני הלכה והשתרגה גם הפרידה המתקרבת מהילדים. על הנייר, כשתכננו את ההרפתקה הבליזאית, חשבנו תמיד על הקן שממילא מתרוקן. דור בצבא, טל בשיקגו. הכל נכון, אלא שככל שהתקרבנו לרגע האמת, התברר לנו שגם כשהגוזלים מתעופפים, הקן, מצופה להישאר ולהמתין לשובם הביתה. ומשלא, מצטרף אל מורכבות חיסול הבית, גם הכאב הצורב על אובדן חיי היומיום המשפחתיים שהכרנו.

חצי השנה האחרונה בארץ הפכה לרכבת הרים מטלטלת. פתרונות דיור שמצאנו לדור התבררו כבעיתיים. מאלצים אותנו לחיפוש נמרץ אחר דירת שותפים. זו, נמצאה ברגע האחרון, ואני טרחתי להכין אותה במעין מרוץ כפרות אימהי.

מהצד השני, לוו ההכנות ליציאה לשליחות של טל בחריקות שנבעו מתקופת הקורונה המתעתעת. כל אלה יכלו לשמש תמרורי אזהרה, אלא שכולנו המשכנו בדהרה קדימה.